<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תקכ"ג</h1>
<h2>דף ב:</h2>
והאמר אבוה דשמואל אסור לו לאדם שיעשה שותפות עם הגוי שמא יתחייב לו שבועה ונשבע לו כו'. מהא מתיר ר' לקבל שבועה מן הגוי. ודייק דלשון אסור לו לאדם דמשמע לכתחלה אסור לגרום שבועה הא דיעבד שפיר דמי. כלומר אם גרם כבר. ומביא ראיה מהא דאמרי' וכותב ומעלה בערכאות שלהם מפני שהוא כמציל מידם. וכאן נמי מציל מידם הוא. ורבינו שמואל מהסס בה ואומר השתא הגרמת שבועה אסור מדאמר אבוה דשמואל אסור לו לאדם שיעשה שותפות עם הגוי שמא יתחייב לו שבועה דמשמע שמא יגרום כל שכן לקבל שבועה מן הגוי להדיא דאסור. דאין לך לא ישמע על פיך גדול מזה. ועוד דמוסיף בה. לא דיו שגורם להזכיר ע"ז אלא שמשתף שם שמים לע"ז. וההיא דאמרי' [ע"ז י"ג ע"א] וכותב ומעלה בערכאות שלהם מפני שהוא מציל מידם אינה ראיה כלל דהכא עובר על לא ישמע בהדיא שמזכירין ע"ז על פיו. אבל התם ספק הוא אי אזלי ומודו אי לא. כך נראה לרבינו שמואל בר' מאיר זצ"ל. ומכל מקום שאר משא ומתן לא נאסר עם הגוי דלא שכיחא שבועה כמשתתף.
